בנק דיסקונט בע"מ (מחלקה משפטית נ' בן יהודה

החלטה

1.הנתבע ניהל חשבון בסניף של התובע בירושלים.

2. ביום 18.10.06 נאלץ התובע לממש ערבות בנקאית ע"ס של 35,903 ₪ שהוצאה על ידו לבקשת הנתבע להבטחת חוב של חברת י.ד. מערבות התראה בע"מ שהינה בבעלותו. כתוצאה ממימוש הערבות נותרה יתרת חוב בסכום הנ"ל בחשבון.

3.בכתב התביעה הנדון שהוגש ביום 1.11.09 ציין התובע כי עובר למימוש הערבות הנ"ל הוא הגיש תביעה נוספת כנגד הנתבע וזאת בגין יתרת חוב שנותרה בחשבון ע"ס 30,581 ₪ בגין תביעה נוספת זו ניתן כנגד הנתבע פסק דין.

4. בתצהירו בתמיכה לבקשתו לרשות להגן במסגרת התביעה הנדונה מאשר הנתבע את עובדת קיום החשבון על שמו וכן את מימוש הערבות כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה. הנתבע ממשיך וטוען כי במועד מימוש הערבות לא נותרו כל כספים חשבונו והחשבון אף לא היה פעיל . לגירסת הנתבע התובע היה מודע לעובדה כי אין בחשבון כספים ו/או לא הועמדה לו מסגרת אשראי אשר יהא בכך כדי לממש את הערבות. לבסוף טוען הנתבע כי בגין אותה ערבות אותה מימש התובע מתנהל בהליך נפרד בבית משפטו השלום בירושלים ובמסגרתו הוא מתנגד למימוש הערבות. הליך זה בו נתנה לו רשות להגן עדיין תלוי ועומד. משלא הודיע לו התובע על מימוש הערבות אין הוא זכאי לסכום הנתבע.

5. לאחר שעיינתי בחומר במצוי בתיק ובתגובות הצדדים ולאחר ששקלתי את טענותיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות להגן להדחות.

לכתב התביעה צירף התובע את מסמכי פתיחת חשבון הנתבע. המדובר בחשבון אישי של הנתבע. עוד צירף התובע דף חשבון שממנו ניתן לגלות כי ביום 18.10.06 הועבר מחשבון הנתבע לצד ג סכום של 35,963 ₪. עוד צירף התובע אישור בדבר שיעור הריבית.

מסמכים אלה דיים על פי הפסיקה כפי שצוטטה על ידי ב"כ התובע בתגובתה כדי להכשיר את התביעה להידון בהליך של סדר דין מקוצר

מנגד, ההליך השני אותו מזכיר הנתבע הינו הליך בו הנתבעת היא החברה שבבעלות הנתבע והוא עצמו מכח כתב הערבות להבטחת חובות החברה.

התובע ציין בכתב תביעתו את הבסיס לחיוב בחוב התביעה זו דהיינו פרעון ערבות בנקאית אשר סכומה כאמור מופיע בדף החשבון שצורף לכתב התביעה.

צודקת ב"כ התובע כי בשלב זה לא היתה מוטלת עליו כל חובה לצרף את אותה ערבות בנקאית. לו רצה הנתבע לברר את מקור החיוב בתביעה זו היה עליו לפנות אל התובע עוד בטרם הגיש את הבקשה לרשות להגן ולקבל העתק מאותה ערבות בנקאית שמומשה. הנתבע אינו טוען כי פעל בדרך זו ולפיכך יש לדחות את האמור בתגובתו לתגובת ב"כ התובע. במקרה דנון ניתן לראות כי המדובר בהליכים נפרדים כאשר מקום החיוב הינו שונה. במקרה הנדון מדובר על חוב בגין מימוש ערבות בנקאית במסגרת חשבונו הפרטי של הנתבע בעוד שבהליך השני מדובר על תביעה כנגד הנתבע בהתבסס על כתב ערבות להבטחת חוב החברה . אין בין שני חיובים אלה לא זיקה עובדתי ת ובודאי שלא משפטית.

יש לשים לב כי טענת הנתבע בהליך השני מתייחסות לכתב ערבות שניתן להבטחת חיובי החברה כלפי התובע.

לאור האמור לעיל לא שוכנעתי כי בידי הנתבע הגנה כלשהיא כנגד התביעה.

אשר על כן הבקשה לרשות להגן נדחית.

ניתן בזאת פסק דין לטובת התובע על פי כתב התביעה.

ב"כ התובע ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה .

החלטה זו ניתנת מכח סמכותי לפי תקנה 205 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי.

המזכירות תמציא העתר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: